ראשי > פסקי דין > בית משפט השלום דחה ערעור על החלטת רשם וקבע כי לכל רשם הוצאה לפועל סמכות להורות על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל שנסגר בהוראתו של כל רשם אחר וכן יכול להידרש לפרשנות החלטה של רשם אחר

בית משפט השלום דחה ערעור על החלטת רשם וקבע כי לכל רשם הוצאה לפועל סמכות להורות על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל שנסגר בהוראתו של כל רשם אחר וכן יכול להידרש לפרשנות החלטה של רשם אחר

בית המשפט השלום דחה ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל וקבע כי מכוח הסמכות המנהלית הניתנת לרשם ההוצאה ע"פ תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל, הרי שבידיו הסמכות לשוב ולעיין בהחלטותיו, ובכלל זה אף בהחלטה לסגירת תיק. עוד קבע בית המפשט כי משהועבר התיק מרשם הוצאה לפועל אחד לאחר, הרי אותן סמכויות שהיו בידי כב' הרשם ה"ישן" (ובכללן הסמכות לשוב ולפתוח תיק שהורה הרשם ה"ישן" לסגור) עברו לידיו של הרשם ה"חדש".

 

להלן ההחלטה:

 

החלטה

 

 

1.         בקשת רשות ערעור על שתי החלטות רשם ההוצאה לפועל בחדרה (כבוד הרשם יניב הלר) מיום 20.7.2012 ומיום 12.8.2012 שניתנו במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 12-04430-11-4 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"). עפ"י ההחלטה מיום 20.7.2012 (להלן: "ההחלטה הראשונה"), הורה כבוד הרשם, במעמד צד אחד, על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, לאחר שנסגר עפ"י החלטה קודמת מיום 28.6.2011 שניתנה ע"י כבוד רשם ההוצאה לפועל (כתוארו דאז) א' אחטר (להלן: "החלטת כבוד הרשם אחטר"), ואילו בהחלטה מאוחרת, זו שניתנה ביום 12.8.2012 (להלן: "ההחלטה השנייה") דחה כבוד הרשם בקשה לבטל ההחלטה הראשונה.

 

השתלשלות העניינים בתיק ההוצאה לפועל:

 

2.         המשיב פתח תיק הוצאה לפועל למימוש משכון על נכס מקרקעין. תיק ההוצאה לפועל נפתח ע"י הבנק בשנת 2001 כנגד שני חייבים, המבקש כאן וחייב אחר - זמיר אריק (להלן: "זמיר"). תחילה נפתח התיק בלשכת ההוצאה לפעל בירושלים. לימים, לאחר התפטרות ב"כ הבנק שמונה ככונס נכסים, עבר התיק לעורך דין אחר, שביקש העברת התיק ללשכת ההוצאה לפועל בת"א, אולם הייצוג עבר בשלישית לעו"ד חכם - שאף הוא ביקש להעביר את התיק ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה, וביקש להתמנות ככונס נכסים. לבסוף, מונה עו"ד חזי חכם ככונס נכסים על הנכס מושא תיק ההוצאה לפועל, שכאמור נפתח לשם מימוש המשכון הרובץ על הנכס.

3.         עפ"י החלטת כבוד הרשם אחטר, שניתנה לבקשת החייב האחר- זמיר (היא ההחלטה – נספח ג' לבקשה) מצא כבוד הרשם אחטר ממש בטענות זמיר והורה על "ביטולו כחייב בתיק". כמו-כן ביטל כבוד הרשם אחטר מינויו של עו"ד חכם ככונס נכסים, מאחר ובקשתו למינוי כונס נכסים לוקה בפרטים שאינם תואמים נתוני התיק, כך לדוגמא מצא כבוד הרשם אחטר, כי התצהיר המצורף לבקשה למינוי כונס הנכסים מתייחסת למינוי כונס נכסים אחר. עוד מצא כב' הרשם אחטר כי לא צורף אישור עדכני לגבי הזכויות בנכס מושא המשכון מאת  מינהל מקרקעי  ישראל - המנהל רישום לגבי הנכס, כאשר עפ"י האישור האחרון משנת 2003 הנכס רשום ע"ש המבקש כאן. כבוד הרשם אחטר הורה , כאמור, על ביטול מינויו של עו"ד חכם ככונס נכסים והורה, כי "והמזכירות בשלב זה, תסגור את התיק" .

 

4.         חלפה שנה, וביום 19.7.2012 הגיש המשיב בקשה "להחייאת תיק" בגדרה טען המשיב, כי ככל הנראה, מחמת טעות סופר, נסגר התיק כנגד המבקש (הוא החייב מס' 2). עוד טען המשיב כי יש להמשיך את ההליכים כנגד המבקש, שהוא בעל הנכס.

 

5.         כבוד הרשם הלר, בהחלטתו הראשונה, מצא כי יש מקום לפתוח את התיק כנגד המבקש, מאחר והוא רואה בהחלטת כבוד הרשם אחטר המורה על סגירת התיק כ"זמנית" (וזאת למד כבוד הרשם מלשון שננקטה בהחלטה: "בשלב זה").

 

6.         המבקש הגיש בקשה לביטול ההחלטה הראשונה שניתנה במעמד צד אחד. לאחר קבלת תגובת המשיב, ניתנה ההחלטה השנייה, בגדרה נדחתה בקשת המבקש. כבוד הרשם הלר מצא, כי הגם שהמשיב טען בבקשתו כי הוא מבקש לפתוח התיק מאחר ונפלה בהחלטת כבוד הרשם אחטר טעות סופר, אין מדובר בטעות סופר. כב' הרשם הלר נדרש לפרש את החלטת כבוד הרשם אחטר, והוא מצא, כי רוח ההחלטה היתה שפתיחת התיק כנגד זמיר לא היתה כדין, וברוח זו יש לפרש את החלטת כבוד הרשם אחטר כאשר קבע "בשלב זה תסגור המזכירות את התיק" . עוד קבע כבוד הרשם הלר, כי אילו התכוון כבוד הרשם אחטר לסגור את התיק סופית, מה טעם מצא לבטל אך את החייב מס' 1 (זמיר) – מהיות חייב בתיק (פסקה שנייה להחלטת כב' הרשם אחטר).  לפיכך, מצא כבוד הרשם הלר לדחות את בקשת המבקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל כנגדו.

 

טענת המשיב, לפיה הוגשה הבקשה באיחור:

 

7.         המשיב העלה טענת סף, שלו? תתקבל, יתייתר הצורך בדיון בבקשה לגופה. לטענת המשיב, הוגשה הבקשה באיחור, מאחר שבקשת רשות ערעור הוגשה ביום 20.9.2011 בעוד ההחלטה השנייה ניתנה כבר ביום 12.8.2012.

 

8.         לאור הטענה הנ"ל אפשרתי למבקש להתייחס לטענה זו. בתשובה שהוגשה ביום 9.12.2012 לא טרח המבקש לציין אימתי קיבל את ההחלטות מושא הבקשה, והסתפק בטענה לפיה "ההחלטות ניתנו במהלך הפגרה" וכי "מניין הימים להגשת הבר"ע מתחיל להיספר ביום 1.9.2012" ומשכך לא הוגשה הבקשה באיחור, מאחר ואין למנות את הימים עד ליום 1.9.2012 - שהיו ימי פגרת הקיץ.

 

9.         מתשובת המבקש ניתן להבין כי אין הוא כופר בטענה כי ההחלטות התקבלו אצלו במהלך הפגרה - מייד לאחר נתינתן, וכל אשר טוען הוא, שאין למנות את ימי תקופת הפגרה.

 

10.        עיינתי בטענות הצדדים ובאתי למסקנה כי לכאורה הוגשה הבקשה באיחור ודי בכך גדי לסלק הבקשה על הסף. 

 

11.        כאמור, המבקש אינו נוקב במועד קבלת ההחלטות והוא טוען כי ההחלטות התקבלו במהלך הפגרה, מסקנה שעולה מטענתו שאין למנות את ימי הפגרה במניין הימים.  אלא, שלגישתי, טועה המבקש בפרשנותו המשפטית.

 

12.        תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם- 1979 (להלן : "התקנות") קובעת כי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם תוגש תוך 20 ימים.

 

13.        הגם שתקנות ההוצאה לפועל (פגרות) התשע"א- 2010 אותן מזכיר המבקש בתשובתו קובעות כי פגרת הקיץ (מיום 16.7 ועד ליום 31.8) תחשב כפגרת קיץ בלשכת ההוצאה לפועל, קובעת תקנה 128(ב) לתקנות כדלקמן:

 

"תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, רשם או רשם ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית המשפט, רשם או רשם ההוצאה לפועל, הוראה אחרת" 

 

14.        בענייננו, אין המדובר באחד ההליכים לגביהם קובעות התקנות שימי הפגרה לא יבואו במניין הימים. כיוון שלטעמי המדובר בהסדר שלילי, הרי שביחס להליכים האחרים – כגון בקשת רשות ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל, ימי הפגרה באים במניין הימים. משכך, חלפה לה התקופה להגשת בקשת רשות ערעור, וכיוון שהמבקש לא הגיש כל בקשה להארכת מועד, הרי יש לדחות את הבקשה.

 

15.        הנה כי כן, לכאורה חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד הרשם הלר ודי בכך כדי לסלק הבקשה על הסף. יחד עם זאת, מאחר ולא הוברר בפניי המועד המדוייק בו נודע למבקש על ההחלטות, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, החלטתי לדון בבקשה לגופה.

 

16.        אלה טענות המבקש בבקשתו:

 

א.         החלטת כבוד הרשם אחטר ברורה ואינה טעונה פרשנות, וככל שנדרשת פרשנות הרי הסמכות להבהיר את הטעון הבהרה נתונה לרשם שנתנה. לטענת המבקש, אף כבוד הרשם הלר הסביר כי ראוי היה לפנות לכבוד הרשם אחטר מיד לאחר קבלת ההחלטה, על מנת שיבהירה.

 

ב.           כך או כך, טוען המבקש כי מדובר בפרשנות שגויה. המבקש עומד על חילופי עורכי הדין שייצגו את המשיב, ואשר התפטרו מן הייצוג לאחר שהבינו כי לא ניתן לממש את המשכון. לטענת המבקש, לא בכדי לא מוגש אישור זכויות עדכני להוכחת זכויות החייב- המבקש בנכס.

 

 

ג.          בנוסף, מפנה המבקש להחלטת כבוד הרשם א' צ'כנוביץ מיום 31.1.2011 (נספח ח' לבקשה) אשר מונה תנאים לפתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה, כאשר לא התמלא ולו תנאי אחד מן התנאים האמורים שם, לרבות אי הגשת בקשת ביצוע חדשה.

 

ד.         לא צורף תצהיר חדש ועדכני כאשר נפתח התיק בחדרה, ואף על פי כן נפתח התיק מחדש.

 

ה.         מכאן, מסיק המבקש כי כבוד הרשם אחטר סגר את התיק כדין, במובחן מן ההחלטה למחיקת זמיר כחייב בתיק ההוצאה לפועל.

 

17.        מאידך, בתגובה טוען המשיב כלדקמן:

 

א.         המשיב תומך יתדותיו בשתי החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל, וטוען כי לא נפלה שגגה בשתי ההחלטות הנ"ל.

 

ב.         המבקש מנסה להתלות בטענות פרוצדורליות והוא אינו טוען כי אינו חייב לבנק ואינו טוען כי אינו הבעלים בנכס. אין חולק כי למבקש זכויות בנכס וכי המשיב רשאי לממשן באמצעות משכון שנרשם כדין.

 

ג.          החלטת כבוד הרשם אחטר קבעה כי לא היה מקום לפתוח את התיק כנגד זמיר ועל רקע קביעה זו יש לפרש את ההחלטה, אשר הורתה לסגור "בשלב זה" את התיק.

 

ד.         הבקשה להחייאת התיק הוגשה באיחור, נוכח המו"מ שנוהל בין הצדדים. לעניין זה טוען המשיב כי המו"מ נוהל עם זמיר.

 

ה.         החלטות כבוד הרשם הלר בדין יסודם. המשיב מסכים כי אין בהחלטות שנועדו לתקן את החלטת כבוד הרשם אחטר, כי אם לפרש אותה - והדבר מסור לסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפי סמכויותיו עפ"י חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 ותקנות ההוצאה לפועל התש"ם – 1980.

 

ו.          לבקשה להחייאת התיק הוגש תצהיר עדכני, ובכך יש כדי לרפא את הפגם של אי הגשת תצהיר עדכני.

 

ז.          אפילו תאמר כי לא בשלו התנאים לפתיחת תיק ההוצאה לפועל בשל אי המצאת אישור זכויות עדכני מאת מנהל מקרקע ישראל, אישור זה צורף לתגובה.

 

הכרעה:

 

18.        כאמור, המחלוקת בין הצדדים הינה האם לרשם ההוצאה לפועל סמכות לשוב ולפתוח את תיק ההוצאה לפועל שנסגר על ידי רשם הוצאה לפועל אחר, והאם מוסמך היה רשם ההוצאה לפועל לפרש החלטת רשם אחר.        אין מחלוקת כי התיק הועבר לטיפולו של כב' הרשם הלר. המשיב הגיש בקשה לשוב ולפתוח את התיק כנגד המבקש; כלום היה כב' הרשם מוסמך להורות על פתיחת התיק מחדש כנגד המשיב מס' 1.

 

19.        כידוע, לרשם ההוצאה לפועל סמכויות מינהליות ולפיכך בידיו הסמכות לשוב ולעיין בהחלטותיו, ובכלל זה אף בהחלטה לסגירת תיק. סמכות זו הוקנתה לרשם ההוצאה לפועל בתקנה 126א לתקנות, הקובעת כדלקמן:

           

רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק.

 

20.        לטעמי, צדק כב' הרשם הלר בקובעו כי יש לבחון כוונת החלטתו של כב' הרשם אחטר. נראה כי משהועבר התיק מרשם הוצאה לפועל אחד לאחר, הרי אותן סמכויות שהיו בידי כב' הרשם אחטר (ובכללן הסמכות לשוב ולפתוח את התיק) עברו לידיו של הרשם הלר. כל פרשנות אחרת תוביל לתוצאה אבסורדית לפיה, רשם אינו מוסמך לשנות החלטה שניתנה ע"י רשם אחר, למרות שלרשם הראשון שנתן ההחלטה היתה סמכות לשנות מהחלטתו.  קביעה זו מחטיאה את כוונת המחוקק, שביקש לאפשר לרשמי הוצאה לפועל, בבואם להפעיל את סמכויותיהם, לשוב ולעיין בהחלטותיהם ובמידת הצורך לשנותן. ועוד, אם לא תאמר כן, הרי שיווצר מצב אבסורדי, ולפיו החלטות שניתנו על ידי רשם שחדל מלכהן כרשם הוצאה לפועל, לא ניתן יהיה עוד לשנותן, ובמה שונה דינו של בעל דין מאחר- שהרשם שנתן את ההחלטה בעיינו עודנו מכהן בתפקידו?

 

21.        לא זו אף זו, בענייננו אין המדובר בשינוי החלטה קודמת אלא דווקא בקיומה של אותה החלטה. בהחלטתו - כב' הרשם הלר לא עשה אלא לקיים את החלטת כב' הרשם אחטר, תוך היצמדותו למילותיה של ההחלטה;  הוא בחן את לשון ההחלטה והגיע למסקנה, כי כב' הרשם אחטר הורה על סגירת התיק, בעיקר משני טעמים; הראשון קיומו של תצהיר שצורף לבקשה למינוי כונס נכסים, אשר מתייחס למינוי כונס נכסים אחר; והאחר - צירוף אישור זכויות שאינו עדכני ובו לא מופיע זמיר כבעלים בזכויות בנכס.

 

22.        לטעמי המסקנה שב"כ הזוכה רשאי היה לשוב ולבקש פתיחת התיק מחדש כנגד שני החייבים, מתיישבת היא עם לשון ההחלטה; כב' הרשם אחטר קבע, מפורשות, כי הוא מבטל את מינוי כונס הנכסים: "והמזכירות בשלב זה, תסגור את התיק". כמו כן, עיון בסיפא של ההחלטה מעלה כי נקבע: "ככל שב"כ הזוכה ימצא לנכון לחדש את בקשתו, הרי כתנאי להגשת הבקשה יצרף אסמכתא עדכנית מאת מנהל מקרקעי ישראל".

 

23.        האמור לעיל מוכיח כי כב' הרשם אחטר הגיע למסקנה כי יש לסגור את התיק לעת עתה, אגב הותרת פתח לשוב ולפתוח אותו בעתיד, כאשר יוסרו הסיבות שהביאו לסגירתו.

 

24.        המשיב הגיש בקשה לפתיחת התיק ותמך בקשתו בתצהיר עדכני המתייחס לחוב.  כב' הרשם הלר פתח את התיק כנגד המבקש בלבד וקבע – בהמשך להחלטת כב' הרשם אחטר, כי "בקשת מינוי לכונס נכסים ומימוש מקרקעין בפועל תותנה בהגשת מלוא המסמכים הנדרשים לרבות אסמכתאות למצב הזכויות העדכני במקרקעין". נראה כי החלטות כב' הרשם מתיישבות עם החלטת כב' הרשם אחטר, ולא מצאתי כי נפלה באיזו מן ההחלטות טעות המצדיקה ביטולן.

 

 

25.        לסיום אציין, כי המבקש טוען כי החלטת כב' הרשם אחטר ניתנה על רקע אי מילוי התנאים לפתיחת תיק ההוצאה לפועל שנקבעו ע"י רשם ההוצאה לפועל בתל אביב; אני דוחה טענה זו. החלטת כב' הרשם אחטר מדברת בעד עצמה ואינה מזכירה את החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל בתל אביב. כך או כך, המבקש רשאי להעלות בפני רשם ההוצאה לפועל כל טענה, שיש בה, לשיטתו, כדי להביא לסגירת התיק או לאי מינוי כונס נכסים.

 

26.        הבקשה נדחית אפוא.

 

27.        המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ?. הסכום ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

28.        המזכירות תסגור את התיק, ותעביר העתק מהחלטתי זו ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה.

5129371

54678313

 

ניתנה היום, א' טבת תשע"ג, 14 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

 

 

נאסר ג'השאן 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן